כל מה שצריך לדעת על גורי כלבים

אז אחרי שרכשנו את כל הציוד ואנו מוכנים ומתרגשים והגור כבר עתיד להגיע לביתנו יש מס' דברים שיש לקחת בחשבון כמו השאלה הראשונה האם אנחנו מאמצים את הגור ומפרידים אותו מאימו בזמן הנכון? האם יש משמעות לכך? 

בין 3-7 שבועות הגור מפסיק לינוק מאימו ומתחיל לחקור את סביבתו ולהיות עצמאי יותר אך זה עדיין לא גיל מתאים לאימוץ הגור.

ישנה התפתחות יחסים בתוך השגר – הגורים משחקים זה עם זה, "נלחמים" זה בזה ובודקים ולומדים את ויסות עוצמת נשיכה כאשר הם נושכים אחד את השני (מה שיעזור לגור להתפתח בצורה התנהגותית תקינה בהמשך לחייו). 

כלב שיחסר לו חברת כלבים בתקופה זו לחייו – עלול לגלות פחד ותוקפנות לכלבים אחרים. אז אם נאמץ את הכלב בגיל 3 שבועות ונפריד אותו מהשגר והגור יגדל בשבועות הללו לצד בני האדם בלבד- הדבר אינו מומלץ ואף יכול לגרום לדחיית כלבים בהמשך ולסבול מחוסר יציבות בהתפתחות הנפשית שלו.

בגיל 7 שבועות+ זו התקופה הכדאית ביותר ליצירת קשר בין האדם לכלב! בתקופה זו מבססים בצורה חזקה את חינוך הכלב. לגור יש יכולת למידה מהירה מאוד וצורך עז לחקור את סביבתו. מוחו של הכלב בשל ללימוד ולאילוף בסיסי. זו התקופה הכי מומלצת לאימוץ הגור.

בין 8-12 שבועות ישנה תקופה קריטית בחייו של הגור שנקראת תקופת חריטת הפחד.

הגור רגיש יותר לסביבה ולדברים שהוא מבחין בהם/ מרגיש/שומע. 

הגור יכול לקבל "טראומה" מחשיפה לא נכונה וזה אף עלול להיחרט בזכרון של הכלב למשך כל חייו ולגרום לפחד וחרדות אצל הכלב. 

לכן יש להקפיד על חשיפה נכונה בטוחה ושתהיה כמה שיותר נעימה לגור שלנו. 

יש לשים דגש על שפת הגוף שלו בכדי לא להכניס את הגור לסיטואציות בהן הוא מאוד לחוץ או בסטרס. 

זכרו! המטרה היא לחשוף את הגור לעולם שבחוץ אך לא מתוך כפייה או "זריקה למים". התהליך צריך להיות הדרגתי. יש להימנע ככל הניתן משינויים קיצוניים לדוגמא: רעשים מאוד חזקים/טיסה/כלבים גדולים ואקטיבים וכד'.